שרתים כבר מזמן הפכו לחלק בלתי נפרד מליבת סביבת המחשוב בכל ארגון. ההנחה הרווחת הייתה-התפתחות וגדילת הארגון תשליך ישירות על עליית הוצאות המחשוב החל באכסונם הפיזי וכלה ברכישת שרתים נוספים וההוצאות הנלוות.
במהלך השנים ההוצאות אף גדלות עוד יותר כתוצאה מבלאי וחידוש הרישיונות. גישה מסורתית זו, אך טובה יש לומר, משתנה עם הזמן והטכנולוגיה המתפתחת. הטכנולוגיה של היום מכוונת למזעור וכך זה עובד גם בשרתים. לדוגמה, ארגון שמחזיק שרת דואר, שרת טרמינל ושרת עבור תוכנת הנהלת חשבונות מחזיק למעשה ב-3 “ברזלים” נפרדים אחד מהשני.
הטכנולוגיה של היום מאפשרת לרכוש שרת פיזי יחיד שיהיה חזק דיו כדי להפעיל עליו 3 שרתים לוגיים נפרדים, בעזרת 3 מערכות הפעלה שפועלות במקביל כל זאת תוך כדי ניצול דינאמי ויעיל של משאביו.
היתרונות בתצורה זו הם ברורים:
חיסכון משמעותי בעלות החומרה.
חיסכון בעלויות תפעול (חשמל, אחסון בחדר ייעודי וכו’).
ניוד שרתים מחומרה לחומרה ללא קושי.
יכולות גיבוי ורפליקציה באופן פשוט יחסית בהשוואה לדרך המסורתית של השרתים ושרידות גבוהה יותר.
דינאמיות – ניתן להוסיף או להסיר שרתים בכל עת לפי צורך הארגון מבלי לרכוש שרתים נוספים.
